מִלְּכַתְּחִלָּה הָיִיתִי מִלְּפָנֶיךָ מַחְבֶּרֶת פְּתוּחָה, כְּתִיבָתִי תַּמָּה, אוֹתִיּוֹתַי מְקַדְּשׁוֹת מְאוֹרוֹת שָׁמַי בְּמַעֲמַקַּי. בִּתְחִלָּה כָּתַבְתָּ הֶעָרוֹתֶיךָ בְּשׁוּלֵי דַּפַּי. אַחַר כָּךְ הֶעֱמַקְתָּ חֲדוֹר אֶל בֵּין שׁוּרוֹתַי. מָחַקְתָּ מִלּוֹתַי וְכָתַבְתָּ מִלּוֹתֶיךָ תַּחְתֵּיהֶן עַד שֶׁהִתְחַלְתָּ לִתְלוֹשׁ עַלְעַלַּי, וּמִשֶּׁנּוֹתַרְתִּי כְּרִיכָה רֵיקָה מִדַּפִּים הִנַּחְתַּנִי עַל מַדָּף שָׁכוּחַ כְּרוֹמָן בִּכְתוּבִים שֶׁלֹּא נוֹעַד לָצֵאת אֶל אוֹר הָאֱלוֹהִים.